הערכת שווי של חברה, עסק או פעילות הינה פעולה חישובית מימונית המתחשבת הן בנתונים כמותיים
(לרוב היסטורים) אודות נשוא הערכת השווי והן נתונים איכותים
כגון: מתחרים, פוטנציאל גידול, שינויים סביבתים, טעמי הצרכנים, תקופת חיי החברה/עסק או הפעילות, צפי משך הפעילות העתידי וכדומה.
השילוב בין המרכיבים הכמותים והאיכותים מסייע בקביעת מספר הנחות בסיס על פיהם יחושב השווי.
הערכת שווי, למה?
הערכת שווי מבוצעות על פי צורך, כלומר, ביצוע הערכת השווי הוא לנקודת זמן מסויימת בהתבסס על נתונים כמותיים ואיכותיים כפי שהם נכונים למועד ביצוע הערכת השווי.
הערכות שווי נדרשות לרוב במקרים הבאים:
1. מיזוגים.
2. רכישות/בחינת הזדמנות עסקית.
3. בקשות מימון מגורמי חוץ.
4. הוספת שותפים/גריעת שותפים.
5. הערכות שווי למטרות דיווח כספי.
שיטות להערכת השווי:
הערכת שווי יכולה להיעשות במספר שיטות, על מעריך השווי לקבוע את השיטה הנאותה ביותר בעבור נשוא הערכת השווי תוך התחשבות במכלול הנתונים.
השיטות העיקריות להערכת שווי הן:
1. גישת ההכנסות – שיטת היוון תזרימי המזומנים התפעוליים (DCF) שיטה זו מתאימה בעבור עסקים פעילים בעלי וותק (נתונים היסטוריים) להם קיים מבנה הכנסות והוצאות מוגדר.
בשיטה זו יש לבנות תזרים מזומנים עתידי (רווח שנתי) למספר שנים קדימה תוך התחשבות במכלול הנתונים וקביעת הנחות בסיס לצורך קביעת תזרים.
את תזרים המזומנים יש להוון בשיעור היוון ספציפי המתאים לגוף המוערך ליום ביצוע הבדיקה.
2. גישת השוק – שיטת המכפילים בבסיס גישה זו עומדת ההנחה כי ניתן להסיק על שוויו של עסק אחד על ידי השוואה לעסק אחר בעל מאפיינים דומים.
בגישה זו, מזהים חברה ציבורית בעלת מאפיינים דומים ככל הניתן וזיהוי מכפילים שונים כגון:
מכפיל רווח נקי, מכפיל רווח תפעולי, מכפיל מכירות, מכפיל EBIT וכדומה.
נהוג לנסות ולאתר עסקאות דומות שנעשו לאחרונה בשוק במטרה להשתמש בנתוני העסקות לצורך קבלת שווי שוק של הפעילות.
מדובר בשיטה השוואתית, אשר בבסיסה עומד הצורך לנסות ולאתר חברות/עסקים או פעילות בעלי מאפיינים דומים ודרכם לקבל הערכה של שווי השוק נשוא הערכת השווי.
הנתונים להערכת השווי:
כאמור, הערכת שויי מחייבת זיהוי ושימוש הן בנתונים כמותיים והן בנתונים איכותיים כדלקמן:
1. נתונים כמותיים: שימוש בנתונים כמותיים היסטוריים הינו מהותי ביותר לצורך הערכת השווי שכן מנתונים אלה ניתן לבנות את מודל הערכת השווי לצורך קביעת הנחות יסוד כגון:
שיעור הגידול השנתי במחזור המכירות, שיעור עלות המכר ושיעור הרווח הגולמי, מבנה ההוצאות תוך חלוקה בין הוצאות קבועות למשתנות וכדומה.
לצורך זיהוי נתונים אלה מקובל להשתמש בין היתר באסמכתאות כגון:
א. מאזניים ודוחות רווח והפסד של העסק.
ב. מאזני בוחן.
ג. אישור יתרות מהבנקים.
ד. טופס י”א(פחת).
2. נתונים איכותיים: אחד המרכיבים המהותיים ביותר בביצוע הערכת שווי הינו משך הזמן העתידי עבורו מבוצעת הערכת השווי.
נתון זה נגזר על ידי בחינת הסביבה העסקית, בחינת המתחרים, שינויים סביבתיים, וותק הפעילות ועוד…
ראוי לציין כי בשלב איסוף הנתונים האיכותיים קיים המון שיקול דעת למעריך השווי שכן קיים שוני רב בין עסקים שונים בהתאם לאופי הפעילות לדוגמא:
נתונים סביבתיים בהערכת שווי של מסעדה הינו מהותי ביותר בניגוד להערכת שווי של חברת הזנק בעבורה יותר מהותי לבחון את שוק המתחרים וטעמי הצרכנים בשל מגוון וכמות הנתונים ושיקול הדעת הנרחב שיש להפעיל בעת ביצוע הערכת שווי הכולל מיפוי נתונים, קביעת הנחות בסיס, בחירת שיטת הערכת השווי המתאימה ביותר לאופי פעילות העסק ובניית מודל הערכת השווי מומלץ להיוועץ בשירותם של מומחים.
משרדינו עוסק בנושא הערכת שווים לעסקים פעילויות וחברות.